#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איתא בברייתא דמי שנזר ב' נזירויות ונשאל על הראשונה, עלתה לו שנייה בראשונה.<br>באיזה אופן היתה קבלת הנזירות לשמואל?<br>ולרב הונא? (3)<br>והאם יש מזה ראייה לרבא דמי שנשבע ושב ונשבע ונשאל על הראשונה חלה עליו השנייה?	"לשמואל יל""פ כגון שנזר על זה ואח""כ על זה.<br>לר""ה כה""ג לא חיילא, אלא כגון שאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר, והא דעלתה לו שנייה היינו בר מההוא יומא.<br>או דאיירי במקבל ב' נזירויות בבת אחת.<br>ולמסקנא דאמר רבא אף גבי שבועה דלא חיילא דעלתה לו שנייה בראשונה, יכול גם ר""ה לפרש באמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום.<br>ולצד זה יש סיוע מהברייתא לרבא, אבל אי נימא כשמואל, או אי נימא דבאומר למחר, או אי איירי במקבל ב' בבת אחת, אין ראייה לרבא, דשאני הכא דחלו שתיהם.<br>[והגמ' הביאה ראייה משום דס""ל כר""ה, ודחתה דאיירי במקבל ב' בבת אחת]."	נדרים דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה אופן בעינן קרא דהנזירות חלה על הנזירות? (2)<br>ומאי גרע מאומר הריני נזיר ס' יום?<br>ואיזה אופן לא בעי קרא?	"לשמואל כגון שאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום.<br>ולר""ה כה""ג לא חל. ובאומר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר לא בעינן קרא.<br>אלא לדידיה קרא כגון שקיבל ב' נזירויות בבת אחת.<br>ואע""ג דפשיטא דכה""ג ימנה ס' יום, דלא גרע מנוזר מעיקרא ס' יום, מ""מ איצטריך לעניין שיביא קרבנות ע""ז וקרבנות ע""ז."	נדרים דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנשבע שלא יאכל ככר ושב ונשבע שלא יאכל, האם חלה השבועה?<br>ובנודר מככר ושב ונודר?<br>ובנשבע ואח""כ נודר?<br>ובנודר ואח""כ נשבע?"	"שבועה אחר שבועה ונדר אחר נדר, ושבועה אחר נדר ל""מ, דהוא כבר מושבע ואסור.<br>אבל נדר אחר שבועה מהני, וכמו דמהני על דבר מצווה, דהוא אוסר את החפץ, וממילא אין מאכילים לאדם דבר האסור לו."	נדרים דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה טעם הנדר חל על השבועה לקיימה ולבטלה?<br>ומדוע מה""ט לא נימא דתחול השבועה על הנדר?"	משום שהשבועה על הגברא, והנדר מהחפץ והוא אינו אסור עדיין.<br>אבל כל שנדר ויש חיוב על החפצא יש גם איסור על הגברא משום בל יחל, ואין השבועה יכולה לחול עליו.	נדרים דף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה צד האיסור וההיתר בנדרים דלהלן:<br>כבשר מליח, כיין נסך?<br>כחרם?<br>כמעשר?<br>כתרומה?<br>ומה הדין לר""מ דמתני'?<br>ולרבי יהודה? (בתרומה וחרמים)."	"של שמים אסור, של ע""ז מותר. (דהוי דבר האסור).<br>של שמים אסור, של כהנים מותר.<br>מעשר בהמה אסור, מעשר דגן מותר.<br>תרומת הלשכה אסור, תרומת דגן מותר.<br>לר""מ בכולם הסתם לאיסור, מפרש שכוונתו היתה להיתר מותר.<br>לר' יהודה ביהודה תרומה אסורה דרגילים בשל לשכה, וחרמים מותרים, דרגילים בחרמי כהנים.<br>בגליל תרומה מותרת דאין מכירים את של לשכה, וחרמים אסורים, דאין מכירים את של כהנים."	נדרים דף יח		
